גוגל סרץ' קונסול: חמישה הדוחות שאני פותח כל שבוע

רוב בעלי האתרים שאני פוגש נכנסו לגוגל סרץ' קונסול פעם אחת, ראו גרף כחול שעולה ויורד, לא הבינו מה הוא רוצה מהם, וסגרו את הלשונית. אני לא מאשים אותם. הכלי מציג הר של נתונים וכמעט אפס הכוונה מה לעשות איתם.

גם אני לא נוגע ברוב המסכים שם. יש חמישה דוחות שאני פותח כל שבוע לכל לקוח, באותו סדר, וכל אחד מהם עונה על שאלה אחת ומוביל להחלטה אחת. זה כל הסיפור. הנה הרוטינה, בדיוק כמו שאני עושה אותה.

קודם כל, מה הכלי הזה בכלל מודד

סרץ' קונסול הוא לא אנליטיקס. אנליטיקס מספר לכם מה קרה אחרי שהגולש נחת באתר. סרץ' קונסול מספר מה קרה לפני: מה אנשים חיפשו בגוגל, על אילו שאילתות הופעתם, באיזה מיקום ומי טרח ללחוץ. שתי שאלות שונות לגמרי, ולכן צריך את שני הכלים.

ארבע מגבלות שכדאי להכיר לפני שמסיקים מסקנה דרמטית מגרף:

• הנתונים חיים 16 חודשים. אחרי זה גוגל מוחק אותם. רוצים היסטוריה ארוכה יותר? מייצאים לגיליון או מחברים ל-BigQuery.
• יש פיגור של יומיים בערך בנתונים היומיים. הירידה שאתם רואים בסוף הגרף היא כמעט תמיד נתון חלקי, לא קטסטרופה.
• המיקום הוא ממוצע משוקלל. מיקום ממוצע 8.4 יכול להיות שילוב של שלוש הופעות במקום השלישי ועוד עשרים במקום האחד עשר.
• הממשק מציג עד אלף שורות. באתר עשיר בתוכן, כל הזנב הארוך פשוט לא מופיע על המסך.

1. שאילתות, עם פילטר אחד ששובר את הרעש

הטעות הכי נפוצה בדוח הביצועים היא להסתכל על השאילתות שמביאות הכי הרבה קליקים. אלה בדיוק הביטויים שכבר עובדים ואין עליהם מה לעשות.

אני עושה הפוך. מסננים לפי מיקום גדול מ-5 וקטן מ-20, ואז ממיינים לפי חשיפות מהגבוה לנמוך. מה שמתקבל הוא רשימת ביטויים שגוגל כבר מחשיב אתכם רלוונטיים אליהם, אבל אתם יושבים בתחתית העמוד הראשון או בעמוד השני. המרחק בין מקום 11 למקום 6 קטן בהרבה מהמרחק בין כלום למקום 11, וההשפעה על התנועה עצומה.

מה עושים עם ביטוי כזה? נכנסים לעמוד שמדורג עליו ובודקים אם הוא באמת עונה על השאלה. הרבה פעמים התשובה קבורה בפסקה החמישית או שהיא בכלל לא שם. הוספת כותרת משנה ופסקה ישירה שעונות על אותה שאילתה היא העריכה הכי משתלמת שיש. אם אתם רוצים להעמיק בשלב שלפני, כתבנו בנפרד על מחקר מילות מפתח.

2. עמודים, בהשוואה לתקופה הקודמת

המסך הזה עונה על שאלה אחרת: מי מאבד גובה. בוחרים תצוגה של 28 הימים האחרונים, מסמנים השוואה לתקופה הקודמת, עוברים ללשונית עמודים וממיינים לפי הפרש הקליקים.

מה שמעניין הוא לא העמוד שירד בשלושה קליקים אלא העמוד שירד בשלושים. בדרך כלל אחת משלוש סיבות: מישהו פרסם תוכן טוב יותר על אותה שאילתה, העמוד התיישן ועובדות שכתובות בו כבר לא נכונות, או שיצרתם בעצמכם עמוד נוסף שמתחרה באותו ביטוי וגוגל לא יודע איזה מהם להעדיף.

שתי הראשונות נפתרות בעדכון תוכן. השלישית דורשת החלטה אמיצה יותר: לאחד את שני העמודים לאחד חזק ולהפנות את השני אליו.

3. דוח האינדוקס, כי דף שלא נכלל לא קיים

אני נכנס לדוח הזה גם כשהכל נראה תקין, כי הוא היחיד שמראה מה גוגל בחר לא לכלול. אלה הסטטוסים שהכי כדאי להכיר:

• נסרק, לא נכלל כרגע. גוגל ראה את העמוד והחליט שהוא לא מוסיף מספיק. זו לא בעיה טכנית אלא בעיית ערך. פה או משפרים משמעותית או מוותרים.
• אותר, עדיין לא נסרק. גוגל יודע שהעמוד קיים ולא הגיע אליו. בדרך כלל תקציב סריקה או קישור פנימי חלש. עמוד שאף אחד באתר לא מקשר אליו נראה לגוגל לא חשוב.
• כפילות, גוגל בחר קנוני אחר. יש לכם שני עמודים שנראים לו זהים. צריך להחליט מי המקורי ולהצהיר על זה.
• עמוד חלופי עם תג קנוני נכון. זה לא ליקוי, זו התנהגות תקינה, ואפשר להתעלם.

אם עמוד שחשוב לכם לא מופיע כלל בגוגל, יש לנו מאמר שלם על למה האתר לא מופיע בגוגל ומה בודקים לפי הסדר.

4. חוויית עמוד, אבל רק כשיש קבוצה אדומה

כאן אני מבלה הכי מעט זמן, ובכוונה. מדדי הליבה של חוויית המשתמש חשובים, אבל הם לא יעלו עמוד בינוני מעל עמוד מצוין. הם קובעים בעיקר בין שני עמודים שקולים.

הכלל שלי פשוט: פותחים, ואם אין קבוצת כתובות אדומה שמכסה חלק ניכר מהאתר, סוגרים וממשיכים. אם יש, זו כבר בעיה רוחבית שמקורה בתבנית או בתמונות כבדות, והיא שווה טיפול. הרחבנו על זה במאמר על שיפור מהירות האתר.

5. תצוגת 24 השעות, אחרי כל שינוי משמעותי

זו התוספת שהכי שיניתי בגללה הרגלים. פעם היינו מחכים שלושה ימים כדי לראות אם עמוד חדש בכלל התחיל לקבל חשיפות. היום יש תצוגה של 24 השעות האחרונות, כולל השוואה לתקופה המקבילה ולאותו יום בשבוע שעבר, וגם תצוגות שבועיות וחודשיות למי שרוצה מבט רחב יותר.

אני משתמש בה בשלושה מצבים: אחרי פרסום מאמר חדש, אחרי תיקון טכני גדול, ואחרי עדכון אלגוריתם שגוגל הכריז עליו. היא לא נותנת מסקנה סופית, אבל היא כן עונה על השאלה האם משהו התחיל לזוז.

הרוטינה, בעשר דקות בשבוע

איך זה נראה בפועל

ניקח מוסך בפתח תקווה שיש לו עמוד שירות אחד גדול על טיפולים לרכב. בדוח השאילתות מופיע ביטוי על החלפת רצועת טיימינג עם מאות חשיפות בחודש ומיקום ממוצע סביב תשע. אף אחד לא לוחץ, כי בעמוד הכללי הביטוי הזה מוזכר בשורה אחת בתוך רשימה.

ההחלטה כאן לא מסובכת. במקום לנסות לדחוף עוד מילים לעמוד הכללי, בונים עמוד ייעודי שמסביר מתי מחליפים את הרצועה, כמה זה עולה בערך ומה קורה אם דוחים. עמוד אחד שעונה על שאלה אחת מנצח כמעט תמיד עמוד גדול שנוגע בעשרים נושאים. את הדפוס הזה אני מוצא כמעט אצל כל לקוח שנכנס לחשבון שלו בפעם הראשונה.

שלוש טעויות שאני רואה חוזרות

רודפים אחרי אחוז הקלקה בלי הקשר. אחוז הקלקה של שני אחוז על ביטוי שאתם במקום 14 בו הוא סביר לגמרי. אחוז הקלקה כזה על ביטוי שאתם במקום השני אומר שהכותרת או התיאור לא עושים את העבודה. תמיד להסתכל על שני המספרים יחד.

מגישים בקשת אינדוקס במקום לתקן את הסיבה. כפתור בדיקת הכתובת מפתה, אבל אם גוגל החליט שהעמוד לא מספיק טוב, בקשה חוזרת לא תשנה את דעתו. קודם מתקנים, אחר כך מבקשים.

מסתכלים רק על סך הקליקים. אתר יכול לרדת בקליקים ולעלות בפניות, אם התנועה שנעלמה הייתה חסרת כוונת קנייה. מספר הקליקים לבדו הוא לא מדד הצלחה עסקי.

מה עושים עם כל זה

סרץ' קונסול לא יקדם לכם את האתר. הוא כלי אבחון, לא כלי טיפול. הערך שלו הוא שהוא מראה איפה אתם כבר קרובים להצלחה ורק צריך לדחוף קצת. אם תקדישו לו עשר דקות בשבוע ותצאו מהן עם משימה אחת ברורה, תהיו לפני רוב המתחרים שלכם. אפשר גם להעמיק בתיעוד הרשמי של גוגל על השימוש בסרץ' קונסול.

רוצים שמישהו יסתכל על הנתונים איתכם?

אם אתם מסתכלים על החשבון ולא בטוחים מה הצעד הבא, זה בדיוק מה שאנחנו עושים בשירות קידום אתרים אורגני במג'יק מרקטינג. נעבור על הנתונים שלכם, נסמן את ההזדמנויות הקרובות ביותר ונבנה סדר עבודה שמתאים לגודל העסק.